עבור ד"ר גליה דור מחקר והוראה חוברים זה לזה ומעניקים זה לזה איכויות מהותיות. בעולם החקר קיימות סקרנות ותובענות פנימית לחקור להיכנס לעומק הדברים המרתקים אותנו על מנת להבינם טוב יותר ולקשרם לתופעות ועובדות אחרות בעולם; בעולם ההוראה קיים כוח דוחף דומה- להעביר ידע, להעשיר אנשים, לגרום לאנשים לחשוב אחרת…לפחות עבורי- שני הכוחות הללו משלימים זה את זה ומפרים זה את זה; מצד אחד, לשתף את פרי המחקר והתובנות עם התלמידים והסטודנטים…ומצד שני, להקשיב לשאלות ולתובנות העולות בעת ההוראה עצמה (כקול פנימי) – כולל גם שאלות העולות מהתלמידים עצמם -אלה מוכיחים עצמם תמיד כ landmarks בדרך.
באוניברסיטת תל אביב מלמדת במשך שנים את הקורס: 'הפילוסופיה של הריקות בראי האדריכלות, האמנות והאסתטיקה בסין וביפן'.
בשל האופי המולטי-דיציפלינרי של הקורס, הוא פתוח בפני סטודנטים מתחומים שונים- ממזרח אסיה, פילוסופיה, אמנות, אדריכלות ועוד; הוא פתוח גם בפני התלמידים הבוגרים יותר של המיזם הנפלא – 'לומדים בגילמן'.
במחקרה, צוללת גליה דור למשמעויות הנסתרות מאחורי הקונפוננט האדריכלי, המטפורה, הרעיון והמושג 'שער' בתרבות ובהגותה העתיקה של סין; בכך היא גם עוסקת בחקר התרבות החומרית של סין ושל יפן- הדרך בה רעיון, מחשבה או אמונה אבסטרקטיים מתגלגלים ומוגשמים בחומר; כך מהוות עבורה עולמות האמנות והאסתטיקה של סין ויפן נושא מחקר, תהיה משיכה ואהבה- בעיקר בשל רעיונות הריקות והארעיות המהווים מעין "חור שחור" אליו הכל נמשך..אליו הכל חוזר וממנו הכל נברא.
כך, מזה 25 שנה, גליה מתבוננת בתהייה והתפעמות, המלווים בסימני שאלה רבים, בתרבות היפנית והסינית – שהשפעתן של שתיהן על חייה לא ניתנת להגדרות או הסברים.
